רקע כללי חברות ישראליות ובמיוחד במגזר ההיי-טק, מעניקות לעובדיהן אופציות לרכישת מניות. האופציות מוענקות בדרך כלל לפי הוראות סעיף 102 לפקודת מס הכנסה[1], במסלול רווח הון. בהתאם להוראות סעיף 102, העובד אינו משלם מס בעת הענקת האופציה[2], כל עוד היא מופקדת אצל נאמן ישראלי לתקופה של 24 חודשים לפחות[3]. בנוסף, העובד יכול להמיר את האופציה
אחת החובות המשמעותיות ביותר שיש לאזרח הוא תשלום מיסים. זוהי אינה חובה שקיימת רק במדינת ישראל אלא כל מדינה מתבססת במידה רבה על כך שאזרחיה משלמים מיסים. לכן, כאשר אדם עובר מישראל למדינה אחרת למשך זמן וחייו מועתקים לחו"ל, הוא יצטרך לשלם מיסים באותה מדינה. עם זאת, אם ללא ביצע בארץ ניתוק תושבות מס הכנסה,
פיתוח טכנולוגי הוא ללא ספק בסיס להתקדמותה של מדינה, להרחבת האפשרויות שיש בה הן לתעסוקה והן להתרחבות כלכלית. לכן, מפעלים העסקים בפיתוח טכנולוגי בכל ענף יכולים לקבל מעמד של מפעל טכנולוגי מועדף. קבלת מעמד זה תיתן לאותו מפעל הטבות שונות הקשורות במס, כמו תשלום מופחת של מס חברות, תשלום מס מופחת על דיבידנדים ועוד. חשוב
רילוקיישן שנעשה במסגרת העבודה או בעקבות החלטתכם לנסות את מזלכם ולהתפתח בחו"ל הוא מהלך נפוץ יחסית. היום, כשחברות רבות הן בינלאומיות ויש להן סניפים בישראל וגם במקומות אחרים בעולם, עובדים רבים נשלחים למשך מספר שנים לחו"ל למלא תפקיד כלשהו. לרילוקיישן יש השלכות שונות מבחינת מיסוי ולכן כדאי לפנות לקבלת ייעוץ מס רילוקיישן אשר במסגרתו ייבחנו
כידוע, בעקבות מלחמת חרבות ברזל נקבעו בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961 ובתקנות שהותקנו מכוחו שני הסדרי פיצויים: האחד, שנקבע בחוק, המכונה ע"י רשות המסים מסלול "הוצאות קבועות", חל על כל הארץ ומבוסס על ירידה במחזורי העסק בתקופות הזכאות. מסלול פיצוי זה דומה למסלול המענקים שניתנו במהלך תקופת הקורונה. אך חשוב לציין כי בשונה מהמענקים
העידן הגלובלי בו אנו נמצאים, האפשרות לקבלת דרכון זר הפותח דלתות לחיים במדינה אחרת וגם המצב הלא פשוט בו אנו נמצאים במדינה, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה ביטחונית גורם לרבים לא רק לחשוב על הגירה למדינה אחרת אלא לפעול לכך. כיוון שהשתקעות במדינה אחרת כוללת התחייבות לחוקיה של אותה מדינה, כולל תשלום מיסים במלואם, חשוב
במיוחד בעידן שלנו בו העולם הוא כפר גלובלי, מעברים למדינות אחרות למשך תקופה וחזרה לארץ לאחר מספר שנים הם נפוצים.. למרות התכנון לשהות בחו"ל למשך שנים, לא מעט אנשים גם חוזרים לארץ לאחר תקופה של מספר שנים בהן התגוררו בחו"ל. כאשר אדם שוהה ברצף במשך 6 שנים לפחות הוא מוגדר מבחינת מס הכנסה וביטוח לאומי
This is a sample post created to test the basic formatting features of the WordPress CMS. Subheading Level 2 You can use bold text, italic text, and combine both styles. Bullet list item #1 Item with bold emphasis And a link: official WordPress site Step one Step two Step three This content is only for
לאחרונה פורסמה הצעת חוק, שבמסגרתה מוצע לעדכן את הגדרת "תושב ישראל" ו-"תושב חוץ" בפקודת מס הכנסה(להלן: "הצעת החוק"). כיום, תושבתו של יחיד כתושב ישראל או כתושב חוץ נקבעת בהתאם למבחן מרכז החיים. מורכבות יישום מבחן מרכז החיים גרמה לחוסר וודאות ביחס לתושבותו של אדם. משכך, רשות המסים מציעה לקבוע מספר חזקות חלוטותהמתבססות רק על מספר
טופס ניתוק תושבות בעת הגירתך לחו"ל, ייתכן שתקבל החלטה שלא לשוב עוד לישראל אלא להשתקע בחו"ל ולהעביר לשם את מרכז החיים שלך (ולכל הפחות למשך מספר שנים). במצב שכזה, מומלץ עבורך לנתק את התושבות שלך מרשויות המס בישראל. במסגרת הליך הניתוק, יש למלא ולהגיש למס הכנסה טופס ניתוק תושבות (טופס 1348). זאת, על מנת להפסיק