רקע כללי
בשנת 2026 נכנסו לתוקף שני הסדרים חדשים שנועדו לעודד עלייה לישראל וחזרה אליה – הראשון הוא חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה), התשפ״ו-2026 (להלן: "חוק עידוד העלייה") הקובע פטור ממס על חלק מהכנסה אקטיבית המופקת בישראל; והשני הוא חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 262 – הוראת שעה) התשפ"ו-2026 (להלן: "תיקון חוק הביטוח הלאומי"), המעניק, בתנאים מסוימים, פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי לחמש שנים לעולים חדשים מארה"ב.
שני הסדרים אלו נולדו מתוך אותה מטרה כללית – להקל על שנות הקליטה הראשונות בישראל, אך הם עוסקים בשני מישורים שונים: האחד בתחום מס הכנסה, והשני בתחום דמי הביטוח הלאומי.
ההקלות במס הכנסה
חוק עידוד העלייה חל על עולה חדש שעלה לישראל בתקופה שבין 05.11.2025 ל- 31.12.2026. בנוסף, החוק חל על תושב חוזר ותיק[1] שחזר לישראל באותה תקופה. לעניין זה, חוק עידוד העלייה דורש שלעולה תהיה אשרת עולה או תעודת עולה, ואילו תושב חוזר ותיק נדרש להחזיק בתעודת תושב חוזר שהונפקה לו על ידי משרד העלייה והקליטה.
לצד זאת, נקבע גם תנאי המשכיות: אם היחיד חדל להיות תושב ישראל במהלך אחת משנות המס 2028 או 2029, ושהה בישראל פחות מ־75 ימים באחת מאותן שנים, ההטבה לא תחול עליו. במילים אחרות, המחוקק ביקש להעניק את ההטבה למי שמעביר את מרכז חייו לישראל באופן ממושך, ולא למי שנמצא בה לתקופה קצרה בלבד.
החוק מעניק, לתקופה של חמש שנים, פטור ממס בגובה משתנה, על הכנסה אקטיבית שהופקה בישראל, כגון: הכנסה מעבודה, ממשלח יד או מעסק. מנגד, החוק אינו מעניק פטור ממס להכנסות פאסיביות שהופקו בישראל, כגון: ריבית, דיבידנד, דמי שכירות או רווחי הון.
הפטור ממס ניתן באופן מדורג: בשנת 2026 עד 600,000 ש״ח[2]; בשנים 2027 ו־2028 עד 1,000,000 ש״ח לכל שנה; בשנת 2029 עד 350,000 ש״ח; ובשנת 2030 עד 150,000 ש״ח.
ככל שההכנסה מתקבלת מ- ״קרוב״[3], התקרה לשנים 2029-2026 מצטמצמת ל־140,000 ש״ח לשנה. מדובר, אפוא, בהטבה שעשויה להביא לחיסכון במס של מיליוני שקלים.
חשוב להדגיש, כי הפטור החדש מתווסף לפטורים שקיימים כיום[4] לעולים חדשים ולתושבים חוזרים ותיקים, וביניהם פטור על הכנסות פאסיביות שמקורן בנכסים זרים (קרי – מחוץ לישראל); ופטור, במקרים המתאימים, על הכנסה אקטיבית המופקת בפועל מחוץ לישראל. בעניין זה יצוין, כי מי שהגיע לישראל במעמד של עולה חדש או תושב חוזר ותיק מיום 1.1.2026 ואילך, עדיין זכאי לפטור ממס על הכנסות שהופקו בחו"ל, אולם הפטור מדיווח לגביהן בוטל. לכן, קיימת לגבי יחידים אלו חובת דיווח גם על הכנסות הפטורות ממס שמקורן מחוץ לישראל (זאת, בניגוד למי שהגיע לישראל במעמד של עולה חדש או תושב חוזר ותיק עד ליום 31.12.2025, אשר נהנה גם מפטור מדיווח בישראל על הכנסות שהפיק מחוצה לה).
נדבך נוסף בחוק עידוד העלייה נוגע למצב שבו עולה חדש או תושב חוזר ותיק עובדים מישראל עבור חבר בני אדם תושב חוץ. ככלל, פעילות אישית של יחיד מישראל עבור חברה זרה יכולה, בנסיבות מסוימות, ליצור לאותה חברה מוסד קבע בישראל, אשר עשוי להביא לחיובה במס בישראל. לכן במסגרת חוק עידוד העלייה נקבע, כי פעילות שכזו לא תביא, כשלעצמה, לחיוב במס בישראל של חבר החוץ. עם זאת, ההקלה לא תחול כאשר היחיד הוא בעל מניות מהותי בחבר החוץ, כלומר מחזיק 10% או יותר מאמצעי השליטה בו, או כאשר מדובר בתאגיד "שקוף"[5] לגבי חלק ההכנסה המיוחס לתושב ישראל. מדובר, אם כן, בהסדר שנועד להקל על עבודה מישראל עבור תאגיד זר, אך תוך קביעת גבולות ברורים שנועדו למנוע שימוש רחב מדי בהקלות אלו.
ההקלות בדמי ביטוח לאומי
לצד חוק עידוד העלייה (שכאמור עוסק בהקלות במס הכנסה), נחקק כאמור גם תיקון חוק הביטוח הלאומי, הקובע הסדר חדש בתחום הביטוח הלאומי. סעיף 350א כנוסחו בתיקון חוק הביטוח הלאומי קובע כהוראת שעה החלה מיום 1.1.2026 ועד יום 31.12.2035, כי תושב ישראל שהוא עולה חדש מארה"ב יהיה פטור בישראל מתשלום דמי ביטוח לאומי על הכנסה מעבודה או מעסק, אם הוא משלם עליה דמי ביטוח סוציאלי בארה"ב. להסדר זה יש משמעות מעשית, שכן ארה"ב אינה נמנית עם המדינות אשר עימן חתמה ישראל על אמנה לביטחון סוציאלי. לכן, במקרים רבים עלול להיווצר לעולים חדשים מארה"ב כפל תשלומי דמי ביטוח לאומי – הן בארה"ב והן בישראל. תיקון החוק מבקש למנוע כפל תשלומים אלו ביחס לאותן הכנסות. ההטבה עשויה, במקרים מסוימים, להגיע לסכומים משמעותיים ואף למאות אלפי שקלים. הזכאות לפטור ניתנת במשך חמש השנים הראשונות ממועד קבלת אשרת עולה, תעודת עולה או תעודה מתאימה ממשרד העלייה והקליטה.
גם כאן חשוב לדייק בגבולות ההטבה. מדובר בפטור מדמי ביטוח לאומי בלבד, ולא מדמי ביטוח בריאות. נוסף על כך, אם לעולה יש הכנסות אחרות שלא שולמו עליהן דמי ביטוח סוציאלי בארצות הברית, ייתכן שעל אותן הכנסות עדיין תחול חובת תשלום בישראל. מנגד, החוק כולל מנגנון הגנה חשוב: לעניין זכאות לגמלה, יראו את התקופה הפטורה כאילו שולמו בעדה דמי ביטוח, כדי שלא לפגוע בזכויות סוציאליות עתידיות. במובן זה, המחוקק ביקש לא רק להקל על הנטל הכלכלי בשנות הקליטה הראשונות, אלא גם למנוע פגיעה עתידית ברצף הזכויות הסוציאליות של העולה.
סיכום
החקיקה החדשה מבקשת ליצור מסלול קליטה נוח יותר לעולים ולתושבים חוזרים ותיקים: מצד אחד, פטור ממס הכנסה על חלק מהכנסה אישית המופקת בישראל; מצד שני, במקרים מסוימים, פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי; ובמקביל, המשך תחולתן של הטבות המס הקיימות ביחס להכנסות שמקורן מחוץ לישראל.
יושם לב, כי אף שמדובר בהטבות משמעותיות, תחולתן תלויה בעמידה בתנאים המדויקים שנקבעו בחקיקה, ולכן בכל מקרה קונקרטי יש לבחון היטב את מועד העלייה או החזרה לישראל, סוג ההכנסה, מקום הפקתה, מבנה הפעילות והמשך תושבות היחיד בישראל.
נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה או הבהרה.
[1] יחיד ששב לישראל לאחר ששהה בחו"ל 10 שנים לפחות
[2] או באופן יחסי לתקופת תושבותם בישראל בשנת 2026
[3] כהגדרתו בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] התשכ"א-1961 (להלן: "פקודת מס הכנסה"), אך למעט חברה שבבעלותו המלאה של העולה.
[4] בהתאם לסעיף 14 וסעיף 91 לפקודת מס הכנסה
[5] תאגיד אשר הכנסתו החייבת מיוחסת לבעל מניותיו (כגון: חברת LLC בארה"ב או חברת SCI צרפתית).