לאחרונה פורסמה הצעת חוק, שבמסגרתה מוצע לעדכן את הגדרת "תושב ישראל" ו-"תושב חוץ" בפקודת מס הכנסה(להלן: "הצעת החוק").

כיום, תושבתו של יחיד כתושב ישראל או כתושב חוץ נקבעת בהתאם למבחן מרכז החיים. מורכבות יישום מבחן מרכז החיים גרמה לחוסר וודאות ביחס לתושבותו של אדם. משכך, רשות המסים מציעה לקבוע מספר חזקות חלוטותהמתבססות רק על מספר ימי השהייה של היחיד ומשפחתו בישראל או בחו"ל. במידה והחזקות תתקיימנה יראו ביחיד כתושב ישראל או כתושב חוץ, לפי העניין. במקרים שאינם נופלים במסגרת אותן חזקות, יחול הדין הנוכחי, ותושבות היחיד תקבע בהתאם למבחן מרכז החיים.

בטרם נרחיב בפרטי הצעת החוק, נבקש להביא לתשומת ליבכם מספר נקודות חשובות:

  1. הצעת החוק טרם עברה את הליכי חקיקה בכנסת. עם זאת, צפוי שההצעה במתכונתה הנוכחית או דומה, תושלם לכדי חקיקה בתקופה הקרובה.
  2. קיימת האפשרות, כי יחידים אשר מסווגים לפי הדין הנוכחי כתושבי חוץ, יסווגו לאחר אישור הצעת החוק, כתושבי ישראל. לכן, אנו ממליצים לכל אותם יחידים שהיגרו לאחרונה או צפויים להגר לחו"ל, להקדים ולהסדיר את מעמדם כתושבי חוץ מול רשויות מס הכנסה והמוסד לביטוח לאומי, בטרם השלמת הליכי חקיקת הצעת החוק.

נפרט להלן את כללי החזקות:

החזקות אשר בהתקיים אחת מהן יראו יחיד כתושב ישראל:

חלופההדין המוצעהבהרות
1אם בשנה מסוימת היחיד שהה בישראל 183 יום או יותר וכן בשנה שלפניה או שלאחריה היחיד שהה בישראל 183 יום או יותרמבחן זה בודק את ימי השהייה של יחיד במשך שנתיים
2אם  בשנה מסוימת היחיד שהה בישראל 100 יום או יותר; וסך כל תקופת שהותו בישראל באותה שנת מס ובשתי שנות המס שקדמו לה, הינה 450 יום או יותרמבחן זה בודק את ימי השהייה של יחיד במשך שלוש שנים; חריג לחזקה: החזקה לא תחול אם בכל אחת משלוש השנים שלעיל היחיד שהה במדינה שלה יש אמנת מס עם מדינת ישראל[3] למעלה מ-183 ימים והוא מסווג כתושב לצרכי מס באותה מדינה (על ידי המצאת אישור תושבות מאותה מדינה)
3אם  בשנה מסוימת היחיד שהה בישראל 100 יום או יותר ובן זוגו (לרבות ידוע בציבור) הוא תושב ישראלמבחן זה בודק את ימי השהייה של יחיד בשנה מסוימת וכן את תושבות בן זוגו

דגשים לחזקות שלעיל:

  1. בהתקיים אחת החלופות המפורטות לעיל, היחיד יחשב לתושב ישראל בכל שנת המס.
  2. הצעת החוק מציינת, כי יחיד עדיין יכול לטעון שהינו תושב ישראל רק בחלק משנת המס – למשל, במידה והיחיד היגר לחו"ל במהלך השנה, הוא יכול לטעון, כי הינו תושב חוץ כבר מיום עזיבתו.

על אותו משקל, יחיד אשר שב לישראל מחו"ל, עדיין יכול לטעון שהינו תושב ישראל רק מיום הגעתו ארצה.

  • כללי קביעת התושבות באמנות המס גוברות על הוראות החזקות החלוטות – כך למשל, יחיד אשר מוגדר כתושב חוץ בהתאם לאמנת המס הרלוונטית, אך מוגדר כתושב ישראל בהתאם לחזקות דלעיל, יסווג כתושב חוץ.

החזקות אשר בהתקיים אחת מהן יראו יחיד כתושב חוץ:

חלופההדין המוצעהבהרות
1בכל אחת מהשנים הנבחנות[4] היחיד שהה פחות מ- 30 יום בישראלחריג לחזקה: החזקה לא תחול אם בתוך 30 יום הראשונים של השנה הראשונה או בתוך 30 יום האחרונים של השנה האחרונה (מבין שנות המס הנבחנות), היחיד שהה בישראל 15 יום או יותר
2בכל אחת מהשנים הנבחנות, היחיד ובן/בת זוגו שהו פחות מ- 60 יום בישראלחריג לחזקה: החזקה לא תחול אם בתוך 60 יום הראשונים של השנה הראשונה או בתוך 60 יום האחרונים של השנה האחרונה (מבין השנים הנבחנות), אחד מבני הזוג שהה בישראל 30 יום או יותר
3בכל אחת מהשנים הנבחנות, היחיד ובן זוגו שהו פחות מ- 100 יום בישראל ובכל אותן שנים שהו למעלה מ-183 ימים במדינת אמנה וסווגו בה כתושבים לצרכי מס (על ידי המצאת אישור תושבות מאותה מדינה).חריג לחזקה: החזקה לא תחול אם בתוך 100 יום הראשונים של השנה הראשונה או בתוך 100 יום האחרונים של השנה האחרונה (מבין שנות המס הנבחנות), אחד מבני הזוג שהה בישראל 50 יום או יותר

לאור האמור לעיל, אנו ממליצים ליחידים אשר שוהים בחו"ל, להקפיד ולשהות עד 29 יום בישראל, על מנת שתחול לגביהן החזקה החלוטה לפיה הינם תושבי חוץ.

עד כאן המזכר אודות הצעת החוק לקביעת סיווגם של יחידים כתושבי ישראל או כתושבי חוץ. ככל שהצעת החוק תאושר, משרדנו יעדכן בנושא.